החזרה אל הטבע, כמאבק בעבדות

אחת התופעות המאוד דומיננטיות ומאוד מעניינות בתקופה האחרונה היא תופעת ה"חזרה אל הטבע" של קבוצות גדולות מאוד מהציבור בעולם. קבוצות אלו כוללות רמות שונות של חזרה אל הטבע האנושי, החל מצמחוניים, טבעוניים ודומיהם המתרכזים בעיקר בדברים שהאדם מכניס לגופו, עבור דרך מוצרים אורגניים שכובשים את העולם, וכלה במאות אלפי "כתות" של יוגה, טאי צי, "מודעות עצמית", "התחברות פנימית" ועוד... יותר ויותר אנשים מבקשים להשיל מעליהם חלק מאורחות החיים המודרניות ולחזור, ככל הניתן, לדרכי חיים שאפיינו את האדם לפני המהפכה המודרנית והתעשייתית. בחלק גדול מהמקרים מדובר בסיבות בריאותיות, כי האדם גילה שחומרים רבים מזיקים לו ולבריאותו, או שמעט פעילות גופנית בצירוף כמויות גדולות של אוכל יכולים לגרום לסבל ולמחלות. בחלק אחר של המקרים מדובר בתחושה של סלידה מתרבות השפע המערבית, אנשים רבים מואסים בדרך החיים הפלסטיקית ומעוניינים לחזור ל"חומרים" טבעיים יותר הקרובים יותר לטבעו הראשוני של האדם. ובמקרים אחרים מדובר על חיפוש עצמי עמוק ואמיתי שבו האדם יוצא לחפש את אישיותו האבודה ומנסה למצוא את אושרו הפנימי האבוד בחזרה אל תקופות קודמות. מגוון הקבוצות גדול מאוד וכמוהו גדול מגוון השיטות והאמונות, חלקם נובעים ומתחילים מעומק נפשו של האדם, חלקם נובעים מרצף של אמונות טפלות וחסרות בסיס וחלקם אפילו מיסודות עמוקים של עבודה זרה. אולם נראה שהיסוד הפנימי של הדברים מתחיל בחיפוש כן של חיבור נפש האדם למקור ראשוני יותר, עמוק יותר ועליון יותר מאשר יכולה להציע הטלוויזיה המסחרית.

ככל תופעה אנושית משמעותית, גם כאן מדובר בערבוב של טוב ורע, במהלך שצריך ללמוד את סיבותיו ואת הגורמים לו ולנסות להבין את מניעיו הפנימיים. כמו בכל דבר, גם כאן תאפשר ההבנה הזו לפנים את החלקים הטובים של התופעה והפוך את כולה לטובה יותר. אולם בשיעור זה ברצוני להתרכז בקרבתה של התופעה לרצון השחרור של האדם מהעבדות המודרנית שבה אנו עוסקים בשיעורים האחרונים.

הרב קוק, במקומות רבים בספריו, מתאר את הסוד החומרי של העולם ואת מקומו החיובי בארג הכללי של בניית הגאולה. על פי דבריו הגאולה צריכה לבוא על ידי שילוב של שני הכוחות בעולם, בניה חומרית של העולם, האומות שבו וצדדיו הפיזיים ומעליה הכוונה והנהגה של האישים הרוחניים. שני צדדים אלו מגולמים, על פי הנאמר בספר "אורות" על ידי הפסוק "וזרעתי את בית ישראל זרע אדם וזרע בהמה" שני צדדים באופי האנושי שאחד מוצא את הגשמתו בתחומי היצירה החומרית של העולם ("זרע בהמה ") ואחד בעיסוק בצדדים הרוחניים/אלוקיים של היקום ("זרע אדם"). במהלך ההיסטוריה האנושית האדם "התנדנד" בין הנטיות האלו שבליבו, כאשר בתקופות מסויימות היתה נטיה חזקה לחומר ובתקופות אחרות נטיה לצד הרוחני יותר. בדרך כלל הנטיות הללו היו חזקות מאוד, מקצה אל הצד הקיצוני השני, כך שכל מהלך כזה גרר חוסר נחת של אחד הצדדים וממילא משיכה עזה לכיוון השני (כמו מטולטלת, ככל שהיא עולה בצד אחד גבוה יותר, כך הנדנוד לצד השני גבוה יותר). כל צד נטה לכיוון המיוחד לו וכאשר אחד גבר הדבר גרם לצימוקו של הצד השני, צימוק שהוביל את הצד המתחרה ל"הילחם" על מקומו ולכן, ממילא, למעבר חד לצידו. בימות הגאולה, כותב הרב קוק, הסוד יהיה האיחוד בין שני החלקים, ההבנה של אנשי החומר את חשיבות החומר ומצד שני קבלתם למנהיגי הדור על ידי אנשי המעש. אנשי המעש יפסיקו לראות באנשי הרוח איום ואנשי הרוח יקבלו את חשיבותם של אנשי החיים והכלכלה.

דברים אלו נכונים לגבי כלל אומות העולם אולם אצל ישראל הם בולטים אפילו יותר. הגלות הארוכה טשטשה את הצד החומרי בחיי עם ישראל והובילה אותנו, במשך שנים ארוכות מאוד, לחיי רוח נטולי עוגן מעשי, ללא ארץ, שפה, או מדינה לפתח. ממילא הנטיה החומרית של עם ישראל, בתחילת שלבי הגאולה והחזרה לארץ, היא חזקה מאוד והעם נוהה אחרי הצד הכלכלי שהיה כל כך חסר לנו במשך שנות אלפיים. על פי דברי הרב קוק נטיה זו תהיה חזקה מאוד ותוביל למעבר חד של העם לצד החומרי- עד שגם כאן יתערב שיווי המשקל הפנימי והאומה בסופו של דבר "לא תוכל לסבול" את התגברות הצד החומרי וחנטה חזרה לאמצע, ואמצע זה יוביל, בסופו של תהליך, לשילוב של הגאולה.

לעניות דעתי אפשר להקיש את דבריו של הרב קוק גם לתופעה של השיבה אל הטבע. כבר ציינו בשיעורים הראשונים שהאדם, האנושות בכללה, מתנהלים בדרך כלל לאט מאוד. תהליכים עולמיים לוקחים זמן רב וכל עמדה חדשה שהאדם רוכש נרכשת במאמץ אדיר ותהליכים של שנים ארוכות. כל תהליך עולמי משמעותי שהאנושות עברה חלחל לאיטו לתודעה של האדם עד שהפך לנחלת הכלל. תהליך המעבר לאופן החיים המודרני היה שונה, כאן היתה התפרצות מהירה מאוד של הידע האנושי, מהפכות מדעיות, ושינוי אורחות חיים של שנים ארוכות- כשכל אלו קורים מהר מאוד, ללא הסתגלות של שנים ארוכות כמו במקרים אחרים. ניקח לדוגמא את נושא ההמצאות והשכלולים הטכניים, בתחילת ההתהוות האנושית עבר זמן רב בין המצאה להמצאה וכל התקדמות לקחה מאות שנים. אולם בתחילת המאה התשע עשרה הומצאו המצאות רבות במהירות שיא: מנוע הקיטור החשמל, המנורה החשמלית, הפטפון, הצילום המודרני, התהליך הגרעיני, תרופות חדשות וכדומה. תהליכים אלו (יש שקושרים אותם למה שנאמר בזוהר הקדוש שבתחילת האלף השישי "יפרצו מעיינות חוכמה"), גרמו לשינויים מסחררים באופן חייו של האדם, שינוי של הרגלי האכילה, החשיבה, הנסיעה, העבודה וההתנהגות הכללית. בבת אחת, במושגים של אנושות, היה מעבר בין דרך חיים מסורתית לדרך חיים שונה לחלוטין . עוצמתו של התהליך גרמה לאדם לצאת ממנו שונה לחלוטין מכפי שנכנס אליו. כולל משברים רבים שנגעו בנקודות הפנימיות ביותר של האנושיות. כשחלק בסיסי של המשבר הוא ההיצמדות של האנושות לעולם החומר, עולם הכספים והיצירה הפיזית שקיבל ממדים עצומים עם התהליך. כשם שהעולם החומרי עצמו השתנה כך שינה גם האדם את יחסו לעניין והציב את השאיפות החומריות בראש מעייניו. ערכים אנושיים רבים איבדו מזוהרם והוחלפו ברדיפת כסף וברצון להשתלטות כלכלית על העולם. מירוץ היצירה הפיזית גרם לאדם להצטרף לרדיפה המטורפת אחרי עולם הממון והפעילות הכלכלית, כשהוא נוטש עולמות אחרים שהיו מאוד חשובים לו קודם לכן.

כמו כל תהליך חד מידי גם לתהליך זה היה מחיר כבד, האנושות איבדה עקרונות יסוד חשובים, כמו לאומיות, ערכה של משפחה, ערך היחס לזקנים ומבוגרים ועוד ערכים רבים מספור. האדם נטש והשליך אחרי גוו עקרונות חיים שנרכשו במשך אלפי שנים מתוך מחשבה שמהירותם של התהליכים הפנימיים צריכה להיות מקבילה למהירות ההתפתחות הפיזית.

למרות היתרונות הרבים של המעבר המהיר (כמו לדוגמא שכך ננטשו עיוותים שקודם לכן לקח מאות שנים להתגבר עליהם) נוצר אצל היצור האנושי "חסך" אדיר וחוסר יכולת לקבל את כל השינויים המהירים כל כך. מלבד השפעות פסיכולוגיות נוראיות נוצרה במוחו של האדם חוסר שביעות רצון מאופן החיים שכמעט נכפה עליו על ידי מהירותם של התהליכים. בדיוק כמי ששוקע בקצב המטורף של עבודה תובענית ושוכח את עצמו, עד שלפתע מתחילים להתגלות אצלו סימנים של קריסה, סימן אחרי סימן, והתגברות של חוסר שביעות רצון עצמי שסופה להוביל למשבר. התגובה האנושית הטבעית היא "חזרה אל הטבע", רצון לשוב לדרך חיים "טבעית" יותר וקדומה יותר. החומר מגיע למיצוי והאדם מחפש לו דברים חדשים להניח בהם את נפשו.

הצד הבעייתי הוא שלכל תנועה אנושית, שמתחילה מדעתו של האדם, כמו גם בתנועה זו, ישנן טעויות גדולות ולעיתים חוסר הבנה מוחלט של המציאות האמיתית. פעמים רבות מתקשרת ה"חזרה אל הטבע" לויתור על הישגים אנושיים רבים או לחילופין בויתור על ערכים כמו משפחה או צניעות. רבים מהשיטות המיוסדות על עקרונות מזרחיים מבוססות על עבודה זרה ממש ומובילות את האדם חזרה לאמונות טפלות ומאגיות למיניהן. רבים מחליטים שלא להשתמש בתרופות חשובות, אחרים חיים במין קומונות ענקיות וחסרות בושה הדדית, קבוצות שלמות פונות לסמים וכדומה... האדם, מעט כמו תמיד, חש את עוצמתה של הבעיה, חש את חשיבותו של השינוי- אולם מחפש את התשובה במקומות הלא נכונים. בדיוק כמו הקומוניזם, שהוביל למשברים נוראיים, וכמו תנועות אנושיות רבות בהיסטוריה האנושית, גם "פתרון" זה מוביל פעמים רבות לנסיגות במקום להתקדמות.

למרות שבחזרה אל הטבע יש נקודות אור רבות, הרי שעדיין חסר בה העיקר- החזרה אל הטבע האנושי האמיתי, הפנימי. הטבע האנושי שמציב את ערכי הרוח בראש ומואס בחומרנות באשר היא חומרנות. לא רק ויתור על צבע המאכל או חיפוש של מוצרים אורגניים כאלה או אחרים, אלא הבנה והכרה שהאופי האנושי מועד לפורענות ושלכן הוא זקוק ל"מבט על" כדי לצאת ממאסר היצר החומרי. כל עוד הדברים מתחילים מהשכל האנושי ונגמרים בו, כל עוד האדם בוחן את הדברים באור שכלו, הרי שעדיין יש מקום רב לטעויות, עדיין מקומו של היצר מובטח לו בקבלת ההחלטות. השחרור האמיתי של האדם מכבלי החומר מצוי רק במי שהוא מעל החומר, מצוי בתורת חיים שלא מתחילה מהרקע האנושי הנמוך אלא מביטה בצורה משוחררת מיצרים על העולם, ולכן יכולה להדריך את האדם בצורה נכונה לדרך של שחרור מידי מהעבדות המודרנית.